מְ ק וֹ מִ יִּ י ם / לוֹמַר דְּבָרִים

מְ ק וֹ מִ יִּ י ם / מירון ח. איזקסון

אֲנִי מְחַבֵּב אֲנָשִׁים מְקוֹמִיִּים,

בֵּית־הַחֶדֶר נוֹחַ לָהֶם לְמַסָּע –

גַּם הַסָּפֵק הַמֻּכָּר לָהֶם הֵיטֵב

אֵינוֹ שׁוֹאֵף לְהַחְלִיף אֶת חֶרְדוֹתָיו.

בְּמַחְבַּרְתָּם אֵינָם הוֹפְכִים אֶת סֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת

כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּצֹצְנָה מִלִּים מִזְדַּמְּנוֹת.

זְמַנָּם הַמְּקוֹמִי הוּא שָׂפָה עוֹבֶרֶת מִפֶּה לְפֶה

וְאֵין דַּקּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁתַּשְׁפַּעְנָה,

כִּמְעַט בְּכָל יוֹם הֵם מַסְפִּיקִים אֶת עַצְמָם

בְּלֹא חֲשָׁשׁ שֶׁיְּנַפְּצוּ אֶת מַרְאוֹת הַבַּיִת.

זָרִים אֵינָם מִתְפַּתִּים לְהִתְיַשֵּׁב בְּחַיֵּיהֶם

וְטֶרֶם הֶחְלִיטוּ מָה תֻּכְרַזְנָה כְּעַתִּיקוֹת בְּמוֹלַדְתָּם.

אֲפִלּוּ טִינָתָם הָעִירוֹנִית נֶאֱמָנָה

וּשְׁמוֹת הוֹרֵיהֶם רְשׁוּמִים בִּקְבִיעוּת

עַל דַּלְתוֹת דַּעְתָּם.

לוֹמַר דְּבָרִים / מירון ח. איזקסון

בְּנִי עוֹמֵד לוֹמַר דְּבָרִים

בֵּינְתַיִם שְׁתִיקָתוֹ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶשְׁמַע בְּקָרוֹב

שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה לִפְנֵי שֶׁיְּדַבֵּר. נְשִׁימָתוֹ תִּתְעַמֵּק בְּהִרְהוּרָיו

כְּכָל שֶׁיִּשְׂמְחוּ בְּכָךְ הַמַּקְשִׁיבִים.

מָהֵם הַדְּבָרִים הַנּוֹסָפִים שֶׁבֵּן עוֹשֶׂה

לִפְנֵי שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ דִּבּוּר, תְּפִלָּה אוֹ שִׁיר:

מַבִּיט בְּאֵלֶּה הַצְּפוּיִים לְהִשָּׁמַע מִמֶּנּוּ. בּוֹחֵן אֶת עֲמִידַת

הַמַּמְתִּינִים לְשָׁמְעוֹ בַּחֶדֶר. מוֹנֶה בְּלַחַשׁ

אֶת מִסְפְּרֵי הַהַרְגָּעָה הַמְּצוּיִים בּוֹ. עוֹצֵם

אֶת רְאִיַּת עֵינָיו גַּם אִם הֵן עַצְמָן פְּקוּחוֹת.

שׁוֹאֵל אֶת אָבִיו אִם הֲכָנוֹתָיו דּוֹמוֹת.

עוֹמֵד לוֹמַר דְּבָרִים הַבֵּן הַזֶּה. אֲנָשִׁים מַמְתִּינִים לְךָ.

לִרְשׁוּתְךָ הִגִּיעַ הָאֲוִיר, כָּעֵת הַקּוֹל.