גם אתה אינך רק שם

צמא לכוח המדמה

 

עָמֹק בַּלַּיְלָה הַקִּרְבָה

לְקוֹל צָלוּל וְשׁוֹתֵק

וַאֲנִי צָמֵא לְכוֹחַ הַמְּדַמֶּה.

הַמַּגָּע אֶל הָאִישִׁי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט –

קָשֶׁה

לַחְזֹר

לַמַּיִם הַקָּשִׁים לִשְׁתּוֹת גַּעְגּוּעִים.

 

הַרְבֵּה מִתְבּוֹסְסִים בִּכְאֵב:

אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ

כָּל מָה שֶׁשָּׁתַקְתִּי.

 

*

 

והלילות קרועי שם

 

יְמֵי אָב

וְהַלֵּילוֹת קְרוּעֵי שֵׁם

וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת נוֹגַהַת

עַל אֵם דְּרָכִים

וְאִמִּי תִּשְׁכֹּן עָפָר

וְאָבִי מְהַלֵּךְ וּבָא בַּיָּמִים

וַאֲנִי

כְּנֵד הָרִים

וְרֵיחַ אֲוִירִים תָּלוּל מִפִּסְגוֹת

הַלַּיְלָה –

יָכֹלְתִּי לְאַבֵּד אֶת קָרְבַּן הַדָּמִים.

מִתּוֹךְ אֲפֵלַת חַדְרִי הֵסִיט הָאוֹר

הָרָהוּי –

לָחַשְׁתִּי מִדְבָּר

אֶת הֵד עַצְמוּתִי

לִנְסֹעַ בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ

שֶׁלֹּא יֵעָצֵר

בִּשְׁבִילִים רְדוּמֵי

פְּסִיעָה.

 

*

 

זכרתי את ריחו של השקד

 

זָכַרְתִּי אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַשָּׁקֵד.

חֲדָרַי אֲפֵלִים:

מִתּוֹךְ יְרֹק הַלַּיְלָה

בְּרַק מַחְשָׁבָה הוֹלֵךְ וְנִפְעָם,

צְבָעִים נִכְחָדִים,

רָצוֹן סוּבְּיֶקְטִיבִי שֶׁל זוּלַת לִזְרֹחַ שִׁיר.

לַמְּנַצֵּחַ עַל מְגִנּוֹת לִבִּי –

רוּחִי

מִמַּשְׁבֵּר חַיַּי.

 

*

 

חוברות כל השתיקות

 

אֵין מִי שֶׁיַּעֲטֹף אוֹתִי

וְיָגֵן עָלַי מִפָּנַי:

אֵיךְ אֶעֱבֹר

אֶת הָרְגִיעָה שׁוּב

אִם

רַק הַלַּיְלָה שָׁקֵט

עַל צִנּוֹרוֹת מַחְלִידִים?

 

אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן לוֹאֵט לַיְלָה,

עֲרָפֶל קָדוּם,

לְאַט חוֹבְרוֹת כָּל הַשְּׁתִיקוֹת לֶאֱסֹף אוֹתְךָ –

הַלַּיְלָה יַעֲנֶה לִי הֵד קוֹלְךָ?

 

אֶרֶץ גְּזֵרָה גָּזְלָה מִמֶּנִּי אֶת לֵילְךָ.

 

*

 

גם אתה אינך רק שם

 

נַנִּיחַ לַלַּיְלָה – הָאֹפֶק רוֹשֵׁם אוֹתְךָ יָמִים.

רָצִיתָ לִנְדֹּד.

כָּל הַשִּׁיר רָאִיתִי גּוּפוֹ הַשּׁוֹקֵד עַל עִנְיָנָיו

כָּלוּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן

וַאֲנִי מוֹצֵא נְתִיבִים –

הַזְּמַן הַזֶּה יִתְנַקֵּז לְשׁוּרוֹת הַכְּתִיבָה עַכְשָׁו.

הֵם בָּאִים וְהַיָּרֵחַ מַזְהִיר אוֹתִי מִפְּנֵיהֶם.

אֲנִי מְנַסֶּה לָקַחַת מִמְּךָ עֶמְדָּה לְהַצְבִּיעַ עַל קִיּוּמִי

בְּגִלּוּי אָב רוּחָנִי יָפֶה כְּמוֹ הָעֶרֶב:

יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ לַעֲבֹר פָּנִים אֶל פָּנִים

בִּפְגִישָׁה מִקְרִית לָאַהֲבָה; יֵשׁ עוֹד אַהֲבָה

לַעֲבֹר לְחוֹפִים שְׁקֵטִים.

אַחֲרֵי שֶׁתְּלַבֶּה שָׂפָה לְאֵשׁ

בּוֹא נִרְאֶה אִם אַרְחִיק לְהִתְגַּעְגֵּעַ –

גַּם אַתָּה אֵינְךָ רַק שָׁם.

 

*

 

לפני ההרף הקל של האהבה

 

רוֹאִים אוֹתְךָ

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהֵרָאוֹת –

מָה מַרְעִישׁ אוֹתְךָ?

יָמִים שֶׁל אֹפֶל.

 

לִפְנֵי

הַהֶרֶף הַקַּל שֶׁל הַאַהֲבָה

הוּא מְדַבֵּר לְעַצְמוֹ

אֶת הַכְּאֵב:

 

תַּגִּיד, לְאֵיזֶה אֶרֶץ הִיא לָקְחָה אוֹתְךָ?

אַתָּה נוֹשֵׁם רָחוֹק.

 

הַלַּיְלָה רוֹשֵׁם:

 

זֹאת נְסִיעָה אֶל רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה.

הוֹרֵס גַּעְגּוּעַ,

חַיַּי

מְבַצְבְּצִים מִבֵּין הֲרִיסוֹת.

יְתוֹמָה אַהֲבָתִי –

 

פּוֹרֵס אֶת הַלַּיְלָה וְשׁוֹתֵק

עֵינֶיךָ אוֹמְרוֹת שִׁירָה.

 

*