צמא לכוח המדמה
עָמֹק בַּלַּיְלָה הַקִּרְבָה
לְקוֹל צָלוּל וְשׁוֹתֵק
וַאֲנִי צָמֵא לְכוֹחַ הַמְּדַמֶּה.
הַמַּגָּע אֶל הָאִישִׁי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט –
קָשֶׁה
לַחְזֹר
לַמַּיִם הַקָּשִׁים לִשְׁתּוֹת גַּעְגּוּעִים.
הַרְבֵּה מִתְבּוֹסְסִים בִּכְאֵב:
אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ
כָּל מָה שֶׁשָּׁתַקְתִּי.
*
והלילות קרועי שם
יְמֵי אָב
וְהַלֵּילוֹת קְרוּעֵי שֵׁם
וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת נוֹגַהַת
עַל אֵם דְּרָכִים
וְאִמִּי תִּשְׁכֹּן עָפָר
וְאָבִי מְהַלֵּךְ וּבָא בַּיָּמִים
וַאֲנִי
כְּנֵד הָרִים
וְרֵיחַ אֲוִירִים תָּלוּל מִפִּסְגוֹת
הַלַּיְלָה –
יָכֹלְתִּי לְאַבֵּד אֶת קָרְבַּן הַדָּמִים.
מִתּוֹךְ אֲפֵלַת חַדְרִי הֵסִיט הָאוֹר
הָרָהוּי –
לָחַשְׁתִּי מִדְבָּר
אֶת הֵד עַצְמוּתִי
לִנְסֹעַ בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ
שֶׁלֹּא יֵעָצֵר
בִּשְׁבִילִים רְדוּמֵי
פְּסִיעָה.
*
זכרתי את ריחו של השקד
זָכַרְתִּי אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַשָּׁקֵד.
חֲדָרַי אֲפֵלִים:
מִתּוֹךְ יְרֹק הַלַּיְלָה
בְּרַק מַחְשָׁבָה הוֹלֵךְ וְנִפְעָם,
צְבָעִים נִכְחָדִים,
רָצוֹן סוּבְּיֶקְטִיבִי שֶׁל זוּלַת לִזְרֹחַ שִׁיר.
לַמְּנַצֵּחַ עַל מְגִנּוֹת לִבִּי –
רוּחִי
מִמַּשְׁבֵּר חַיַּי.
*
חוברות כל השתיקות
אֵין מִי שֶׁיַּעֲטֹף אוֹתִי
וְיָגֵן עָלַי מִפָּנַי:
אֵיךְ אֶעֱבֹר
אֶת הָרְגִיעָה שׁוּב
אִם
רַק הַלַּיְלָה שָׁקֵט
עַל צִנּוֹרוֹת מַחְלִידִים?
אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן לוֹאֵט לַיְלָה,
עֲרָפֶל קָדוּם,
לְאַט חוֹבְרוֹת כָּל הַשְּׁתִיקוֹת לֶאֱסֹף אוֹתְךָ –
הַלַּיְלָה יַעֲנֶה לִי הֵד קוֹלְךָ?
אֶרֶץ גְּזֵרָה גָּזְלָה מִמֶּנִּי אֶת לֵילְךָ.
*
גם אתה אינך רק שם
נַנִּיחַ לַלַּיְלָה – הָאֹפֶק רוֹשֵׁם אוֹתְךָ יָמִים.
רָצִיתָ לִנְדֹּד.
כָּל הַשִּׁיר רָאִיתִי גּוּפוֹ הַשּׁוֹקֵד עַל עִנְיָנָיו
כָּלוּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן
וַאֲנִי מוֹצֵא נְתִיבִים –
הַזְּמַן הַזֶּה יִתְנַקֵּז לְשׁוּרוֹת הַכְּתִיבָה עַכְשָׁו.
הֵם בָּאִים וְהַיָּרֵחַ מַזְהִיר אוֹתִי מִפְּנֵיהֶם.
אֲנִי מְנַסֶּה לָקַחַת מִמְּךָ עֶמְדָּה לְהַצְבִּיעַ עַל קִיּוּמִי
בְּגִלּוּי אָב רוּחָנִי יָפֶה כְּמוֹ הָעֶרֶב:
יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ לַעֲבֹר פָּנִים אֶל פָּנִים
בִּפְגִישָׁה מִקְרִית לָאַהֲבָה; יֵשׁ עוֹד אַהֲבָה
לַעֲבֹר לְחוֹפִים שְׁקֵטִים.
אַחֲרֵי שֶׁתְּלַבֶּה שָׂפָה לְאֵשׁ
בּוֹא נִרְאֶה אִם אַרְחִיק לְהִתְגַּעְגֵּעַ –
גַּם אַתָּה אֵינְךָ רַק שָׁם.
*
לפני ההרף הקל של האהבה
רוֹאִים אוֹתְךָ
כְּמוֹ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהֵרָאוֹת –
מָה מַרְעִישׁ אוֹתְךָ?
יָמִים שֶׁל אֹפֶל.
לִפְנֵי
הַהֶרֶף הַקַּל שֶׁל הַאַהֲבָה
הוּא מְדַבֵּר לְעַצְמוֹ
אֶת הַכְּאֵב:
תַּגִּיד, לְאֵיזֶה אֶרֶץ הִיא לָקְחָה אוֹתְךָ?
אַתָּה נוֹשֵׁם רָחוֹק.
הַלַּיְלָה רוֹשֵׁם:
זֹאת נְסִיעָה אֶל רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה.
הוֹרֵס גַּעְגּוּעַ,
חַיַּי
מְבַצְבְּצִים מִבֵּין הֲרִיסוֹת.
יְתוֹמָה אַהֲבָתִי –
פּוֹרֵס אֶת הַלַּיְלָה וְשׁוֹתֵק
עֵינֶיךָ אוֹמְרוֹת שִׁירָה.
*


