אחרי שבעה גיליונות, ובהגיע התאריך של ה7.10, הגיעה העת להפנות את המבט אל התמה שממנה צמח כתב העת ואל שאלת היסוד המונחת בשמו: שאלת השפה החדשה. כיצד לצרוף את השפה? מנגנונים ומוקדים של דה־קונסטרוקציה ורה־קונסטרוקציה בעידן החדש ובמצב הנוכחי בישראל. ביקשנו לחשוב יחד כיצד משתנה השפה לאחר שבר; אילו מילים, מושגים ודימויים נשחקו או איבדו את כוחם; מה ראוי לפרק ומה ראוי לשמר; ומהם התנאים ליצירתה של שפה שאינה מסתפקת בביקורת אלא מבקשת גם לבנות אופקים חדשים של מחשבה, קיום ושיחה. לצד זאת נעסוק גם בשאלות האתיות והאסתטיות של השפה: באחריות הכרוכה במילים בעת הזאת, ביחסים שבין אמת, עדות, כאב ויופי, ובאפשרויות של כתיבה ויצירה בתוך מציאות שעדיין נתונה בטראומה ובשינוי. שאלת השפה מקיפה את כל חיינו את שאלת היחס בין יהדות ובין ישראליות, בין אבות ובנים, בנות ואמהות, בין אויבים לידידים, בין ערבים ובין יהודים, בין המדיני והפוליטי ובין הדתי והטרנסצנדנטי. שאלות הנוגעות לאומנות לשירה לספרות לזכרון לשכחה. שאלות על שואה ועדות. שאלות על הזיקה בין שפה ומקום בין שפה וזמן.
גיליון זה ה8 במספר הרואה אור בתאריך הפצוע והמסומן של ה 7.10.2026, כ”ו בתשרי תשפ”ז, חותם שלוש שנים מאז ה 7 באוקטובר, והוא מבטא את התקווה ואת האמונה בכלי שיכול להוביל אותנו לכוחו המרפא של היום השמיני כוחה של השפה. לכן בקשנו בגליון זה לחזור אל נקודת המוצא שלו ולשאול מחדש: מהי שפה חדשה, וכיצד יוצרים אותה?
באופן ייחודי גליון אוקטובר יוסיף ויתעדכן ביצירות במהלך החודש בהן צילום, סאונד, אומנות פלסטית, מסות ועוד.
