בירושלים קיימת תופעת טבע נדירה שהייתה קוראת פעם בכמה שנים – על חודו של מעלה – שלג יורד, נערם וומכנסה את העיר. העיר הכי טעונה, מתוחה, כבדה, בהרס ובניה תמידיים- עוצרת את נשמתה לטובת פסטיבל, אסון טבע אולטימטיבי, לטובת התערבות אלוהית, אפוקליפסה קטנה. השלג משכיח את את המשקל האינסופי של הזמנים ונותן מקום לפואטיקה של אחרית הימים לדבר. כל ירושלמי יודע כמה קדוש, נדיר ומיוחד הרגע הזה, מיקרוקוסמוס, סימולציה של סוף העולם. השלג הוא הדבר היחיד שמסוגל לחבר להשקיט את העיר הזאת, תופעה שמעבר לדת, לאום והיומיום. באופן מסוים תופעת השלג היא מראה של המהות הירושלמית. בשנים האחרונות, באופן מפחיד, כשהמצב הקיומי נהיה קשה יותר ויותר, גם השלג לא מגיע יותר.
הפרויקט הינו מחקר חזותי ורוחני של השלג בירושלים, שמשחק תפקיד של עוגן בכאוס של העיר ומחבר את ההיסטוריה שלה. המחקר החומרי משחק תקפיד מרכזי ומחובר באופן ישיר לתוכן – כל גוף העבודות נעשה בעזרת חום ואש על גבי ניירות תרמיים רגישים לחום. בעזרת נרות, מצתים, מלחמים, מפזרי חום וחומרים אחרים השלג “נצרב” על גבי נייר. הטכניקה הזו “מדברת” בעצמה את המתח והדואליות שהעיר נושאת בתוכה, והופכת למטאפורה טבעית עבורה – ירושלים כמוקד של היסטוריה, מתח ואלימות, ובו-זמנית מקום של קסם ורוח.
*העבודות הוצגו לראשונה בגלריית פרא בירושלים, במסגרת תערוכת “הבל”, יחד עם האמן אלכס קרמר, באוצרותם של רונית שורק ומקס אפשטיין.
