השביעי
הפעימה השביעית שתמיד יוצגה במקרא כיום הקדוש, יום המנוחה, יום השקט, מאז השביעי באוקטובר הפכה למושג בפני עצמו. סוג של מקום-זמן, שהוא כמו חור או חלל ריק במשמעות המבעיתה שלו. האתגר להפוך אותו מחדש לחלל פנוי, להבין שיש לשהות בו כדי לבנות, אולי לחפש את קולו של הקבצן השביעי, זה שעדיין לא הגיע, והוא כרות רגליים, זה שרוצה לבשר את התורה. לעבד את החור, לשהות בו, ולעבד אותו לחלל פנוי, למקום של צמיחה. תוך כדי תנועה בגן השבילים הזה, עולות תחושות, חוויות, עדויות ותביעות לעתיד לאור הזכרונות מהשביעי. מה היום הזה דורש מאיתנו?
גליון 4
הלוואי שהעולם היה קל. הלוואי שהשמדה של טבעת הכוח הייתה כורתת את שורש הרוע, הלוואי שדקירת מלך הצפון הייתה מחזירה את הגלגל על כנו. אלא שעולמנו סבוך, מערכי הכלכלה-פוליטיקה-תרבות שזורים זה בזה ואין שום חרב שתתיר את הקשר הגורדי באחת. כל ניסיון 'להבין' את ההסתעפויות, החיבורים, המכלולים והחיתוכים של המציאות...
גליון 3
כחול/לבן
בקריית שמונה יש שכונה
בשכונה יש מסגד
המסגד ניצב על גדות נחל הזהב.
למסגד קוראים אל-חלח’אלסה
הוא ניצב ביישוב העתיק אל-ח‘אלצה
בשנת 1596 היו ביישוב 160 תושבים.
בשנת 1948 הוא ננטש.
בקריית שמונה יש שכונה
לשכונה קוראים אשכול
בשכונה יש רחוב
לרחוב קוראים ירדן
בפינה...
מיצג לציון 7 באוקטובר
דוממות, קרועות, שרופות ומעוותות, כקברי אחים, כערמות גופות הנספים בשואה,
כך נדמו לי שלדי מכוניות הנרצחים, שריד טרי לזוועה שהכתה בכולנו בעוטף עזה.
החוויה האישית הקשה שכל אחד מאיתנו חווה בשנה זו עולה על כל דמיון. הכאב שבאובדן האמון בצלם האדם, אובדן התקווה והשאלות העולות בכולנו...
הפעם הראשונה שבה נאלצתי להתמודד עם דילמה אתית הייתה בראשית עבודתי כצלמת עיתונות. אז בדיוק פרצה מלחמת לבנון הראשונה, יוני 1982. החושים העיתונאיים שלי חיזקו אצלי את המוטיבציה לתעד, לצלם, בלי צנזורה עצמית, בלי עכבות כאלה ואחרות, את כל מה שאני רואה. גם את השמחה שניבטה מעיני תושבי הכפרים בדרום לבנון,...
גליון 2
אנחנו מאוהבים בסיווגים ( classification ), יש לנו מדור לכל דבר, ספרות ילדים, ספרות רצינית, ספרי פסיכולוגיה, פילוסופיה, שירה... " הנסיך הקטן " נמכר בצרפת בסדרה " Folio Junior ".ועל גב הספר נאמר : פתיחה אל הספרות הטובה יותר עונג נוסף !
ובכל זאת : האם אין צורך להשתחרר מן הסיווג ? הוא כל-כך נוח, הוא...
גליון 1
מבוסס על רישום של פטריסיה מארץ׳.
קינה - טקס אבלות נשי שחוזר על עצמו במעגליות ללא התחלה וסוף. בקינה יש הכלה, קבלת הדין, עיבוד של האובדן ללא שיפוט, בלי נקמה ובלי אלימות. חשבון נפש פרטי.
נולדתי בסן פטרסבורג למשפחה נוצרית בזהות, אך חילונית בתפיסה. אבי היה קצין לשעבר ואימי, בין היתר, עבדה בעיתון מקומי שהיה מפרסם מדי פעם את הסיפורים שכתבתי כילדה. חיי כפי שהכרתי אותם התהפכו בגיל תשע, ביום בו אמא שלי סיפרה שההורים מתגרשים, שצריך להוריד את הצלב כי יש לנו שורשים יהודים ושיש מקום כזה בעולם...
היו כאלה שפנו מיד לתיעוד. אני הייתי משותק. הדם והאימה הציפו את הכל. לא רק שלא רצתי לתעד בשבועיים הראשונים אחרי שמחת תורה, עכשיו, רק חודש אחרי הטבח אני מתקשה לזכור את הימים האלה. הרי היו גם אז רק 24 שעות ביממה. מה עשיתי בכל הזמן הזה? אבל אני זוכר שאחרי כמה ימים של שיטוט חסר מטרה באתרי חדשות (כולם...
גוף העבודות ׳צלקות פחם׳ מורכב מיצירות של דנה אריאלי, פרופ׳ להיסטוריה וצלמת.
אריאלי מתעדת את הצלקות בנוף הנגב המערבי מאז 2014. בשבעה באוקטובר 2021, נפתחה תערוכת יחיד של יצירותיה תחת הכותרת ׳צלקות פחם׳ במוזאון יד מרדכי. התערוכה הוקדשה לתיעוד השרידים של המבצעים השונים ברחבי הנגב המערבי, כמו גם את שרידי...
אחד המאפיינים של זמן חירום, של תקופת אובדן ושבר, הוא שבעוד שבימים כתיקונם אנשים פרטיים וקולקטיב מתנהלים, חושבים ומתכננים קדימה, יקיצה זמנית מאסון או מטראומה גורמת להיתקעות או הילכדות בהווה קפוא וגם לחשיבה מחודשת על העבר. "מה קרה לנו, מה לא ראינו?" – כשם שנתן צבי לחמן לעבודתו, או "איפה טעינו מה עשינו...
בוקר שבת 7/10 תפס אותי בצפון יוון. ערב קודם נפרדתי מהשמש מול צוקי ויקוס המהממים. לתחושתי זה היה רגע של מגע עם פלא הבריאה ויופיו של הטבע. למחרת בבוקר התעוררתי להודעת ווטסאפ של ביתי, תצפיתנית במוצב כיסופים: "אני ממש מפחדת, אני אוהבת אתכם הכי בעולם, אני לא יודעת מה קורה, ואני לא יודעת אם יהיה טוב"....
קדושת התצפיתניות 2023, שמן על בד 180+120
