מהו החלל הפנוי? קבלת האר"י מדברת על ההתחלה של העולם בשני שלבים של התרחשויות בתוך האור האלוהי הטוטאלי. השלב הראשון הוא הצמצום; האור האלוהי היה צריך לסגת כדי לאפשר מקום אל הנבדל ממנו, אל העולם, אל הקוסמוס שהוא האחר שלו. אבל תמיד כדי להשאיר מקום לזולת, צריך לאפשר לו חלל. לזוז הצידה. מעין סכימת זולת-עצמי...

מָחָר, אוּלַי נִזְכֹּר מֵאֵיפֹה בָּאנוּ מֵהַמַּיִם הַגְּדוֹלִים שָׁם שָׁקֵט וְכָבֵד וְכֹה אִטִּי שָׁם וְסָמִיךְ וְאֶת הַקַּו הַזֶּה אֲשֶׁר נוֹלַד בְּמַאֲמָר בֵּין מַיִם לְבֵין מַיִם עוֹד מִבְּרֵאשִׁית הָיִינוּ אָנוּ שֶׁסִּמַּנּוּ  כְּשֶׁזֶּה אֶל זֶה שָׁחִינוּ בְּגוּפֵנוּ הַגְּדוֹלִים וּכְשֶׁהַשָּׁמַיִם...

אחת ההשוואות המקובלות לאירועי ה-7.10 היא של יום שואה. למרות ההבדלים הרבים בין האירועים – בממדים, בהקשר התרבותי וההיסטורי ועוד – הזוועות והטראומה ב-7.10 עוררו את הזיכרון הקולקטיבי לזוועות אירופה הנאצית. למרות מלחמה שעוד מתרחשת ומאבקים פנימיים קשים, חשבתי לקחת את ההשוואה הזאת מעבר לקוטב הטראומטי אל...

בסוף הקיץ מת אבינו ממחלה ארורה והובא למנוחות באישון לילה. קהל רב התאסף מבעוד מועד מתחת לביתו בעיר קטנה ללוות אותו בדרכו האחרונה. באור הנגרע והולך המתינו המלווים ליציאת מסע הלוויה. דומם הביטו כה וכה, גמלו למכרים במנוד ראש עגמומי. מנו בליבם מי נוכח, מי נפקד-עד.  "יעברו הילדים של הנפטר וילכו אחרי...

נולדתי בסן פטרסבורג למשפחה נוצרית בזהות, אך חילונית בתפיסה. אבי היה קצין לשעבר ואימי, בין היתר, עבדה בעיתון מקומי שהיה מפרסם מדי פעם את הסיפורים שכתבתי כילדה. חיי כפי שהכרתי אותם התהפכו בגיל תשע, ביום בו אמא שלי סיפרה שההורים מתגרשים, שצריך להוריד את הצלב כי יש לנו שורשים יהודים ושיש מקום כזה בעולם...

היו כאלה שפנו מיד לתיעוד. אני הייתי משותק. הדם והאימה הציפו את הכל. לא רק שלא רצתי לתעד בשבועיים הראשונים אחרי שמחת תורה, עכשיו, רק חודש אחרי הטבח אני מתקשה לזכור את הימים האלה. הרי היו גם אז רק 24 שעות ביממה. מה עשיתי בכל הזמן הזה? אבל אני זוכר שאחרי כמה ימים של שיטוט חסר מטרה באתרי חדשות (כולם...

אנו מצויים באחת התקופות הסוערות והכואבות ביותר שניתן לדמיין. המאמר נכתב ערב ראש השנה תשפ"ה, שבועיים לפני ציון יום השנה לאירועי השבעה באוקטובר. אנו כבר זמן רב בתוך מערבולות של סכסוכים, כעת עם התפשטותם לחזיתות נוספות. לצד הכאב, הולכת וגוברת התחושה כי המצב מתרחק מהשפיות, מתואר לא פעם כסוריאליסטי, אבסורדי...

בדברים שלהלן, שנכתבו מתוך הוויית התנועה הקיבוצית כיום ובמיוחד לאחר השבעה באוקטובר, אציע התבוננות מחודשת על עקרונותיהם הבסיסיים של הוגי ומובילי הציונות הרוחנית כמפתח לחשיבה על תפיסת החיים בהווה.  זאת לאור העובדה שהציונות המדינית מיצתה זה מכבר את עקרונותיה וכרגע פתרון אפשרי למשבר מדינת ישראל שהוקמה...

המצב הלך ונהיה מוזר יותר ויותר, בגלל העובדה שהטבח התחיל בשמחת תורה, ושהיה זה חמישים שנה בדיוק לאחר מלחמת יום הכיפורים, עלתה וגאתה התחושה שהחגים נדבקו זה לזה. ה"אחרי החגים" שהיה אמור להגיע בעצם איחר לבוא, ובתוך תקופת הלחימה כבר חגגו את הנוביגוד ואת חנוכה. הראשונים לשים לב לתופעות המוזרות היו דווקא...

‫كتبت السطور التالية‪ ،‬عندما بدأ أناس كثيرون جدا يحيون الذكرى السنوية لوفاة أحبائهم‪ .‬ويعتقد كثير منهم أن أحباءهم في هذه‬ ‫المرحلة موجودون بالفعل في مكان آخر أفضل‪ .‬وبينما يراقب سكان الشام هجرة طيور الخريف إلى الجنوب‪ ،‬تهب على الشمال‬ ‫رياح الحرب‪ .‬السماء ملبدة بالغيوم‪ ،‬واألرض مشتعلة‪ ،‬والغابات...