למיה
1
כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאָר לִי
אֵלּוּ שְׁבָרִים פְּזוּרִים. אֲנִי פּוֹחֵד מִן הַשִּׁירָה כְּמוֹ מִן
הַהוֹוֶה
כְּמַרְאִית לְחַיִּים אֲחֵרִים, לְמָשָׁל, שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּךְ:
צִמָּאוֹן לְמַלֵּא אֶת חֲלָלוֹ
שֶׁל הַנּוֹף הַנַּפְשִׁי,
לְחַלֵּץ תּוֹבָנוֹת מִן הַתְּהִיָּה הַמַּמְרִיאָה
מִשָּׂדוֹת תּוֹאֲמִים.
2
חַיִּים שְׁלֵמִים זֶה יוֹתֵר טוֹב מִמַּשְׁבֵּר חוֹלֵף:
תַּפְסִיקִי לְרַגֵּשׁ אוֹתִי.
כָּתַבְתְּ מִלִּים חוֹדְרוֹת:
הַפַּחַד שֶׁבַּעֲשִׂיָּה כָּזוֹ לְעֻמַּת יָדַיִךְ הָאוֹחֲזוֹת בְּהִתְמוֹדְדוּת רְאוּיָה
הִיא כָּל הַחַיִּים.
הַשָּׂפָה שֶׁלָּךְ מְנֻחֶשֶׁת לְהִסְתַּעֲפֻיּוֹת,
זוֹרֶקֶת אוֹר.
תְּקַבְּלִי כּוֹחַ מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְלֹא חוֹשֶׁבֶת לְצַפּוֹת לָהּ –
אַל תְּפַחֲדִי מֵהַמָּחָר הוּא לְטוֹבָתֵךְ.
3
אַל תַּדְחִיקִי שִׂמְחָה; אַל תִּתְלִי שִׂמְחָה
וְשָׁמָּה מִסְתַּכְּלִים בִּפְּרִיזְמָה אַחֶרֶת עַל הַחַיִּים.
מְיֻדָּד עִם הַלְּבַד שֶׁלִּי,
אֲנִי רוֹצֶה לְהַקְשִׁיב לָךְ
עַל הַכּוֹחַ הַלּוֹחֵשׁ.
נְשַׁחְרֵר אֶת הַחֲטוּפִים מֵהַפַּחַד
כְּמוֹ אֶת הַדִּמְיוֹן –
מֵאֲחוֹרֵי הַפַּחַד רְגִיעָה מַשְׁמִימָה.
4
וְחָסֵר לִי כְּתִיבַת הַרְגָּשׁוֹתַיִךְ
לְהִשָּׁאֵר בְּצֶלֶם שֶׁל
כְּמִיהָה.
הַשְּׁתִיקוֹת הָרוֹעֲשׁוֹת
וְחֹסֶר סוֹבְלָנוּת
לָאַחֵר –
רְדִיפָה עַל הַמָּקוֹם הַשָּׁפוּי שֶׁלָּנוּ.
5
לִהְיוֹת יָשָׁר
וּלְעַדְכֵּן אוֹתָך בִּדְבָרִים שֶׁקּוֹשְׁרִים
אוֹתִי אֵלַיִךְ כְּמוֹ שִׁירָה
הַמֻּקְדֶּשֶׁת לָךְ וְלָנוּ.
אֵין מָבוֹךְ אֲבָל לָמַדְתִּי
שֶׁתָּמִיד
אַתְּ חַיָּה הֲכִי מְדֻיָּק כְּשֶׁאַתְּ בְּמִלִּים:
אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת
לְחַיַּיִךְ.
מַשֶּׁהוּ נִגְמַר בַּזְּמַן.
בָּבֶל אִתָּנוּ:
חַיִּים יַחְדָּו
וּבְעִרְבּוּבְיָה.
אֲנַחְנוּ פּוֹרְטִים אֶת בָּבֶל,
לֹא מַסְפִּיק לָנוּ
שֶׁגַּם כָּכָה קַל לְאַבִֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ.
אַתְּ עֵרָה מִלַּיְלָה וַאֲנִי – מִיּוֹם
וְלֵילוֹתַי מְאֻחָרִים.
עָסוּק בְּמַעֲבָר, אֲנַחְנוּ
בּוֹחֲרִים בְּמָה אָנוּ טְרוּדִים
וּמְקַוִּים לְהַרְפּוֹת.
שֶׁתִּמְצְאִי עוֹד הַחְלָמוֹת!
אֲנִי הָפוּך עַכְשָׁו מִלְּחַפֵּשׂ בְּלָמִים
כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא הָיוּ לִי.
הַחוּץ נִהְיָה לוֹהֵט,
קָשֶׁה,
גָּלְמִי,
קַל לְהִתְפּוֹצֵץ,
רוֹתֵחַ,
אַלִּים,
מְסֻכָּן…
עָדִיף לְבַכֵּר שְׁתִיקָה;
אֲנִי אֲנוּס שְׁתִיקוֹת, כַּמָּה יָדַעְתִּי!
כְּשֶׁמַּגִּיעַ קַיִץ שׁוּב אֵיזֶה
כֵּיף לָךְ שֶׁאַתְּ לְיַד הַיָּם –
אֶצְלִי הוּא גַּעְגּוּעַ,
מֶרְחַק חֲלוֹם.
וְחוֹזֵר לְעַצְמִי
לְהָכִין אֶת הַלַּיְלָה,
אֶקְרָא שׁוּב אֶת מָה שֶׁהִתְחוֹלֵל
פֹּה מָחָר –
רָצִיתִי לִהְיוֹת לָךְ גַּם אֹזֶן
וּמָצָאתִי אוֹתִי פֶּה.
6
קוֹרִים דְּבָרִים
שֶׁיְּקָרְבוּ אוֹתָךְ אֶל עַצְמֵךְ וְאֶל
אֲחֵרִים אַחֶרֶת,
הֲרֵי יִרְצוּ שׁוּב
שֶׁתְּסַמְּנִי לָהֶם אֶת הַמָּקוֹם
שֶׁלָּךְ.
אַתְּ אוֹסֶפֶת עַכְשָׁו
זְמַן לְהַבְרִיא
אֶת הַשֶּׁבֶר
שֶׁנִּרְאָה
לָךְ כָּבוּי:
שְׁבָרִים מִתְאַחִים בְּחָזְקָה.
לִפְעָמִים
מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לָךְ שׁוּב שֶׁאַתְּ זְכוּת.
שָׁמַעְתְּ אוֹתִי
רוֹחֵשׁ לָךְ.
אַתְּ נוֹגַעַת בָּאֱמֶת שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁאֲנִי מֵבִין.
אֶפְשָׁר לְקַיֵּם עוֹלָם
כְּשֶׁיֵּשׁ מִי בַּצַּד הַשֵּׁנִי –
לְהַשְׁמִיעַ גַּם
אִם לֹא לָקַחַת הַכֹּל.
אִשָּׁה כּוֹתֶבֶת בַּלַּיְלָה:
אַתְּ לֹא אֲבוּדָה.
אַל תַּעֲמִידִי אֶת עַצְמֵךְ כְּקָרְבָּן שֶׁל
חִידָה.
תּוֹדִי כָּל יוֹם
שֶׁאַתְּ רְאוּיָה.
טוֹב לִהְיוֹת עַל דֶּרֶךְ.
אֲנַחְנוּ לֹא כְּמוֹ אֶתְמוֹל:
הַזְּמַן מְקָרֵב אוֹתָנוּ אַחֶרֶת.
הַיָּד הַכּוֹאֶבֶת מְדַבֶּרֶת וּמֻתָּר
לִצְעֹק
לְכָל עֵבֶר
עַל מְנַת שֶׁיַּעַזְרוּ לָהּ.
אֲנִי כּוֹתֵב וְנִכְתַּב
לִקְרוֹת עַל הַדֶּרֶךְ.
אוּלַי הַחַגִּים יָבִיאוּ מָזוֹר.
יָבִינוּ לְסִבְלֵךְ
וּמְקַוֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ לָךְ
מַעֲנִים לְמִשְׁאָלוֹת.
7
מַשֶּׁהוּ נִסְגַּר בִּי לְבַדִּי –
הָרְוָחָה הַנַּפְשִׁית –
אֲנַחְנוּ
נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים
חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּכָל הַמִּישׁוֹרִים.
אַתְּ חוֹזֶרֶת
לִרְאוֹת נְכוֹנָה
עִם אוֹר,
כְּאִלּוּ צָמַחְתְּ
מִשָּׁם מַשֶּׁהוּ,
אֲבָל יָדַעְתְּ כְּבָר
לְהִפָּרֵם.
חָלָה בָּךְ תְּזוּזָה –
הַסֵּבֶל הַמִּתְמַשֵּׁךְ –
עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה לִפְעָמִים
שָׁלוֹשׁ נְקֻדּוֹת
וְלֹא צָרִיךְ אֶלָּא
לִהְיוֹת לְיַד זֶה אַחֶרֶת.
אֵין מִשְׁעָנוֹת
מִכָּל כִּוּוּן
שֶׁאֶפְשָׁר לְהִדַּרְדֵּר
וְלָקוּם.
8
חַיַּי מִתְנַיְּדִים דַּוְקָא כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָתֵת בָּהֶם יְצִיבָה –
הַרְבֵּה אֲפֵלָה בְּחֹסֶר כְּתִיבָה.
.
