בעת ליקוי מאורות פוליטי וחברתי של דורנו, כמו שניסח זאת בובר אחרי מלחמת עולם, גם היום אָפֵל. הלילה יכול להיות ליל האהבה, ליל האיחוד המיסטי ויכול להיות ההפך. בעולם כל כך שבור אין לנו את הפריבילגיה להתעסק רק בפואטי. הסתר פנים. תורה חדשה ברית חדשה, מנחה חדשה. השאלה מאיפה מתחדשים מלווה אותנו, איך מתארגנים למתן תורה מחדש? איך מתקיים סנכרון בין חוק הלב העדין לפרהסיה?

לפי המנהג בתיקון שבועות נשארים ערים כל הלילה בשביל לקבל את התורה. אנחנו מכירים את המושג המיסטי של הלילה הארוך של הנשמה, שכל העולם הוא לילה. איך אפשר לחבר בתיקון מחדש את היום הריאלסטי אל הלירי? איך מגיעים לגם וגם? יתקבלו גם חומרים הנוגעים לפסח, ליל שִׁימֻּרִים, ליל הסדר.