‘Bears Nudging at Pleasures in the Dark’, ׳דובים מנדנדים לתענוגות באפלה׳, הוא מחזור קולי בשלושה חלקים של מוסיקה חיה ואלקטרונית, מופע ומיצב. ההפקה של העבודה, תוצאה של שיתוף פעולה של שנתיים בין המשוררת הוולשית דרין ריס ג׳ונס וביני, התרחשה רובה ככולה בזמן המלחמה, בעולם פוסט שביעי, בגרמניה. חקירה משותפת, לעיתים קרובות תועה, בה שני קולות תופסים ומפנים מקום האחת לשני, מציפים רגעים בהם רגשות וזיכרונות הופכים לצלילים וסמלים, מפעפעים בסדקים שבין הצלילי והסמנטי.
ב׳פיל׳, ראשון מתוך שלושה חלקים, אנו פוגשים אישה ההולכת לאיבוד בבית חולים בחיפוש אחר מסכה. סביבה עולם נשבר- מלחמות משתוללות, ונגיף שממשיך להשתנות ולהזיק. תנועת הנשימה כאן פותחת שער וחלומות, הופכת את האישה לפיל, לזיכרון עצמו, למשהו שלא ניתן לגמרי להשיג בדעת.
׳מנוחה׳ היא עבודת אזניות, הזמנה לתנומה בבטחון יחסי במרחב. לשהות במנוחה, להניח לגוף להרפות. האוזן יכולה לבחור להקשיב או לגלוש לשרעפים, למצוא נחמה או מפלט לצד קהל טובי לב.
הקטע השלישי, ׳התחשבו בשושנים׳, מקהלתי ועובר לנס הקטן שושן סנודון, מין פרח נכחד כמעט, הצומח על מדרונות הר וולשי. פריחתו שנעשית נדירה מעידה על שינוי סביבתי, אך גם על חוזק והבטחה לעתיד בעולם סוער ואסוני.
כחוויה משותפת, המחזור מממש רוך ודאגה דרך הקשבה. צליל ודימוי המסייעים במעט במציאת תקווה מחודשת בעולם.
חלק ראשון: פיל (וידאו תיעוד מופע)
חלק שני: מנוחה (עבודת אוזניות השתתפותית)
חלק שלישי: התחשבו בשושנים (וידאו תיעוד מופע)
