בְּסִירוֹת פַּח נַפְלִיג בָּאַסְפַלְט, יְרֵחֵי נֵאוֹן יַתְווּ לָנוּ דֶּרֶךְ נִצְעַד עַל חוֹפֵי הַמִּדְרֶכֶת, נִתְעַרְבֵּל בַּכִּכָּרוֹת וְנִפָּלֵט אֶל בִּנְיָנִים רַבֵּי קוֹמָה וְכָל הַקּוֹמוֹת יִדְמוּ בְּעֵינֵינוּ וּבְכָל זֹאת לָאַחַת נִקְרָא בַּיִת, לָאַחֶרֶת מִשְׂרָד וְלֹא נֵלֵךְ אֶל הַיָּם. […]

הַלַּיְלָה בְּגוּפוֹ הַשָּׁחֹר וְהָאַדִּיר פּוֹתֵחַ אֶת עֵינֶיךָ עַל מָה שֶׁנִּגְזַל מִמְּךָ בַּבֹּקֶר הַדְּמָעוֹת הֵן נָהָר שֶׁהַמְּלִיחוּת הִכְבִּידָה עָלָיו וּמַעְגְּלֵי הָרֵיקָנוּת וְהַתְּפִלָּה הַקְּדוּמָה הִסְתַּתְּרוּ מֵאֲחוֹרֵי הָרֵי הַתְּהִיָּה וּפִרְכּוּסֵי הַבֶּכִי וַאֲרוּחוֹת הַבֹּקֶר מֵהַנְּהִי הַטָּרִי שֶׁל אִמָּא שֶׁטּוֹרֵף אוֹתְךָ מִדֵּי בֹּקֶר וְהַתְּחִנָּה שֶׁלֹּא... אַתָּה יוֹצֵא לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל נֶפֶשׁ יְגֵעָה וּבְיָדְךָ סֵפֶר שֶׁל […]

חֲלוֹם לֵיל אָב כָּל שׁוֹשְׁבִינֵי עַזָּה הִתְנַבְּאוּ עָלֵינוּ בִּלְשׁוֹן אֵיכָה וְלֹא יָדַעְנוּ אִם כִּוְּנוּ לְפַחֲזוּתֵנוּ אוֹ לְנִוּוּלֵנוּ, אִם נִבְּאוּ בְּחֶשְׁכַת טְרוֹם אַיֶּלֶת אוֹ בְּלֵילוֹת סַהַר אוֹזֵל וְנִגְרַע דָּוִיד מִן הַפְּסֵיפָס נִגֵּן בְּכָל אוֹנוֹ עַל מְנַת לִמְשׁוֹת אוֹתָנוּ מִן הַשְּׁאוֹל בִּלְחָנִים מְסֻלְסָלִים הִקְסִים הִרְדִּים חֲמוּקֵי קִרְיָה נֶאֱמָנָה […]

הַהִגָּיוֹן אָמַר לְדַבֵּר בְּקַוִּים. מִדּוֹת. לְדַיֵּק עַד דַּק אֶת הַסֶּנְטִימֵטֶר מִבְּלִי לִטְעוֹת לִנְשֹׁם אֶל תּוֹךְ מַעֲרֶכֶת סִנּוּן אֲוִיר בְּהַקְפָּדָה עַל עָבִי הַקִּיר בְּכָחֹל שָׂמִים לִצְבֹּעַ 20 ס"מ בֵּטוֹן- 30 לְקִיר עִם חַלּוֹן לִנְטֹעַ צִנּוֹרוֹת אֲוִיר כְּעוּרִים בְּקֹטֶר 4 צוֹל וְדֶּלֶת כְּבֵדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִנְעֹל תֶּקֶן מְּפֹרָט עַל כָּל רְכִיבָיו, אֵשׁ […]

14.9.24 למחוק. לשכוח כל פרט. אפשר להתחיל בַּחורף, אותו אני כלל לא זוכר. השנה לא נטפה ולו טיפה אחת של גשם. רק ברקים רבים עליי למחוק, לאט, בעט גס, ואת כל מה שכתבתי. הקללה מהלכת, מחפשת רגעים, צירופי מקרים שעלילה אחרת הזניחה, עלובים להפליא. דבר מכל זה לא ראוי שיתקיים, […]

מָחָר, אוּלַי נִזְכֹּר מֵאֵיפֹה בָּאנוּ מֵהַמַּיִם הַגְּדוֹלִים שָׁם שָׁקֵט וְכָבֵד וְכֹה אִטִּי שָׁם וְסָמִיךְ וְאֶת הַקַּו הַזֶּה אֲשֶׁר נוֹלַד בְּמַאֲמָר בֵּין מַיִם לְבֵין מַיִם עוֹד מִבְּרֵאשִׁית הָיִינוּ אָנוּ שֶׁסִּמַּנּוּ כְּשֶׁזֶּה אֶל זֶה שָׁחִינוּ בְּגוּפֵנוּ הַגְּדוֹלִים וּכְשֶׁהַשָּׁמַיִם לְעָמְקָם הִשְׁחִירוּ וְהַיָּם כְּמוֹ גְּלִימַת קְטִיפָה נִפְרַשׂ […]

"כל דיני": בשולי השיר שירַי סובבים על שתי נקודות שרפה עקביות של חיי: עזיבת בית אבא ושריפת בית אבא, זה דבר אחד; ואני כאן – מהי דרכי, מהי תגובתי, מהם חיי לאור מה שקרה לי שם? איך אני חי פה? *** הַעֲבֵר אֵלַי הַעֲבֵר אֵלַי תַּחְבּוֹשׁוֹת שֶׁלִ הִתְפַּשְׁטוּת הַגַּאנְגרֶנָה.ַּ הַעֲֵבר […]