דבר העורכת

גליון 5

חביבה פדיה

שנתיים מאז פרצה המלחמה. אותה מלחמה שפגעה בגוף העם ועוררה בו פצעי זיכרון עמוקים סיפורים הרואיים ממש של הצלה התגבשות אחווה; אותה מלחמה שהתחילה במצב חירום ובמאבק קיומי מיידי והפכה למלחמה הנמשכת ונמשכת ללא תיכלה וקץ. מלחמה שבחסות מנהיגים לא אחראים הפכה למכשיר הפרדה הולכת ונמשכת בין עם ובין מדינה. על...

גליון 4

דבר העורכת לגליון 4: חורבן

חביבה פדיה

האהבה, כך מלמד אפלטון באחד הדיאלוגים המסעירים (פיידרוס), מתבטאת ברגע המופלא בו שניים צופים אל מרחב שהוא מעבר לאותם שניים; האירוס מתבטא בצפייה המשותפת אל יופי הנפלא מעבר לשניים הצופים. במה מתבטאת השנאה? במה מתבטאת המלחמה? שתי פעולות היסוד שיש להן ממשות נפשית ויכולת קישור סימבולית כיכולתו של אדם ועם...

גליון 3

דבר העורכת לגליון 3: מבט חטוף

חביבה פדיה

פסח הוא חג שבעצם העוצמות שלו, בתוך כל החגים ובשלושת הרגלים בפרט – זה חג שמאוד מנכיח את החיבור, הבין-דורי של אבות וסבים וסבתות ונכדים. יש משהו בציר הבין-דורי; מצד אחד יש את פסח מצרים – הפסח המקורי, ויש את פסח דורות שחוזר עליו: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו…”, יש את “והגדת...

גליון 2

Tree of knowledge.good and bad.24x36.mixed on metal

דבר העורכת לגליון 2: ואקום

חביבה פדיה

הקול הקורא לגיליון זה יצא תחת התֵמה ואקום. תווך הריק השלילי הפועל עלינו כמשאבת לחץ, השואבת אל עתיד לא נודע שבו ההווה נחווה יותר ויותר כחוֹר, כריק. בימים שבהם החטופים מבטאים את המוסריות הפצועה של הישראליות, ושאלת פדיון השבויים הפכה לשאלה של ימין ושמאל, התחלנו לראות זליגה איטית, כמו דימום רגרסיבי,...

גליון 1

דבר העורכת: שפה חדשה

חביבה פדיה

שלום חברות וחברים וברוכים תהיו, מועדים לחמלה. לבקוע עם אותיות שבורות, לייצר קן בטקסט לאחר חורבן. כתב עת מקוון. קן ציפור מרופד במארג שתי וערב של קינים קוצים צמר כותנה וקש בונה מעין מטריצה רחמית. כאן יכול להיות בית לשוב אליו, לשהות בו, ולשוטט בתוכו ומחוצה. כתב העת שביקשנו לכונן כאן הוא רב תחומי...