אמנות חזותית
אמנות שאפשר לראות. להשיב את הדברים להוויתן. הליכה בדרך שבין הקונקרטי לאבסטרקטי שמעיזה לגעת. גם בשאלות החרוכות שעולות, ומתוך הקשר בניהן. הכל לוחץ באותו דבר. כאשר לא מתמסרים לדיכוטומיה של אבסטרקטי או פיגורטיבי, משהו מופיע. לפעמים צליל.
גליון 4

דורון פולק
מונח "האדמה זזה" מבטא יותר מהפחד מרעידת אדמה. הוא מסמן שינוי עמוק, חוסר ודאות, טלטלה – מצב שבו משהו יסודי מתערער. כמו האדמה עצמה, גם עקרונות, אמונות, ערכים ויחסים עשויים להשתנות לפתע. הביטוי מעורר תחושה של אובדן יציבות, כאילו הקרקע נשמטת תחת הרגליים. התגובה האנושית השכיחה לכך היא הלם, שיתוק, חוסר...

עינת סיני פסטרנק
בזכות עיבוד חומרי הגלם מאיראן, מילדותי ברמת ישי וממציאות חיי העכשוויים בקיבוץ שער העמקים והאישה האיראנית שהיא חלק ממני. באמצעות משחק בין מדיומים אמנותיים שונים המייצרים שפה רב תחומית חדשה, נבראת ביוגרפיה חלופית שלתוכה אני יוצקת את זהותי, המשתחררת מעכבות העבר.

רינה בובראוגלו
במהלך קרוב לשנתיים האלה אני מחפשת לתת צורה לחוויות מתמשכות של אובדן, כאב, ותסכול ואין סוף רגעים של תדהמה, כל פעם מכיוון אחר.

עדו שלמון
רוב העבודות נוצרו לאחר ובעקבות ה־7 באוקטובר. הן מהוות תגובה צורנית, רגשית ופילוסופית לרגע של שבר, אובדן והתהוות מחודשת. איני מנסה להציע נראטיב סדור או עמדה פוליטית חד-משמעית, אלא לחצוב באינטואיטיבי, בלא-מודע, ולבדוק מה נותר ממנו כשהעולם נקרע. הדימויים שאני יוצר מבקשים לפתוח סדק — לא רק בין המציאות...

עינת סיני פסטרנק
עלילת עבודת הוידאו ” 8″ עוסקת במכלול סצנות בדיוניות, המצולמות בפועל בשני מרחבים בקיבוץ שער העמקים.
במרחב הראשון, המתרחש בצריף ישן מראשית ימי המקום, מופיעה דמות נשית בעלת נראות עכשווית (להלן “חברת קיבוץ”) המפעילה רדיו עתיק, משוטטת בין תדריו ומחפשת תחנת שמע פעילה...

יובל חן
צלם יובל חן/ אוצרת מורן פרל הרפז
יובל חן הוא צלם-אמן החוקר את הנרטיב החזותי הישראלי כבר כשלושה עשורים, הן כצלם עיתונות והן כאמן עצמאי. עבודותיו עוסקות בזיכרון, מקום והשתייכות, תוך שילוב בין ריאליזם לפנטזיה, ומתמקדות במתח בין תודעה אישית למרחב קולקטיבי בסיטואציות של קונפליקט ואלימות.
בעבודותיו האחרונות,...
No posts found
גליון 3

מיכל הלד דילהרוזה
העבודות נוצרו במשך השנה השנייה למלחמת השבעה באוקטובר והסתיימו ערב חג החירות הגזולה. המהלך החל בציור פיגורטיבי של צמח עם פרח אדום-כתום שצילמתי יוצא אל מחוץ לגדר של בית יד לבנים בירושלים ומשתרך על הרקע האפור של אספלט החנייה. אליו התווספו הציפור והדמות, מביטות לעבר הרִִיק הצהוב בחלק השלישי של הטריפטיך....

חביבה פדיה
החיילים שעומדים על גדת הירדן לבושים בחורף 72-3 במעילים הגדולים מכפי מידתם. זה כמעט הדבר הראשון הצד את העין. כל אחד לעצמו ומבטו למקום אחר. מבויימים? מופנמים? עייפים?
המעילים שנתרמו מצבא ארצות הברית. משלוח של מעילים מזמן מלחמת העולם השניה. כמו סימון חץ ישר ממלחמת העולם השניה, השואה אל קום מדינת...

שמעון פינטו
רשמים על תערוכה באוצרות סאלי הפטל נוה, בית האמנים ירושלים. מאי 2024. בכניסה לחלל בית האמנים בירושלים מוצבים שני תצלומים גדולים, מימין ומשמאל לכניסה המקושתת. בעבודתו של דניאל קאפ דמויות אדם בגודל טבעי פוגשות את המבקרים בכניסה לבניין בצלאל הישן-חדש. העבודה נושאת את השם "קדמת עדן",("שערי בצלאל") משמאל...

יניב שפירא
אנו מוקפים בדברים שאינם פרי יצירתנו ושיש להם חיים ומבנה משל עצמם, השונים משלנו: עצים, פרחים, עשבים, נהרות, גבעות, עננים. לאורך מאות שנים הם עוררו בנו סקרנות ויראה. הם היו מושאים של עונג. בראנו אותם מחדש בדמיוננו כדי שישקפו את הלך רוחנו. עם הזמן התרגלנו לחשוב עליהם כעל מרכיבים של רעיון שאותו כינינו...

איה שור
מבט בהווה: השמיים השחורים מהפגזות, מיאוש, מגעגוע, המוארים בידי ירח קטן המבקש להזכיר את האפשרות למחזוריות ולתיקון.
היצירה נוצרה מתוך שיחה עם חברה מפונה, אודות מושג הבית. האדם ב'נדודים' הופך ליצור דמוי-צב, שסוחב את ביתו על גבו, שממשיך ללכת בתוך החושך וחוסר הוודאות, במרחב חסר-שם אינסופי, שמתייחס לתלישות...

נורית טל-טנא
תערוכה זו היא תולדה של שילוש נשי: סופרת, צלמת, אוצרת – אחוות נשים המכירה במכאובי הפגיעה המינית המדוברים והמושתקים, אלו הנוכחים בעוצמת הרגע המבעית, ואלו המתמשכים בחשכת האין קץ. טראומה שהיא כאבן ריחיים, שאינה מתאדה עם הרוח. אולם חשיפת הסוד, מעגל השיח, תהליך הריפוי וקלישאת הזמן, אכן מאפשרים את איחוי...
No posts found
גליון 2

חביבה פדיה
העבודות, בציור, בתבליט ובפיסול הפוגשות אותך בתערוכתו החדשה של לחמן בגלריית רוטשילד מייצרות יחד מקטעים הקושרים בין הזמן הגדול לזמן היומיומי, ובתוך זה כמו נשבר הזמן. הזמן הגדול נסדק, הזמן המיתי מתערער, הזמן היומיומי מטפטף את האסון. בייסורים המתמשכים צריך להחזיק את הזמן, למנוע קריסה. בתוך היומיום של...

יעל שפינט
העבודות נעשו בין מאי 2022 לפברואר 2023 ,והן מתעסקות באפשרות 'לפתוח פתח לצללים לעבור', זו הייתה המחשבה המנחה שליוותה אותי במשך התקופה שבה הן נוצרו, חודשים רבים לפני השביעי באוקטובר.
העבודות מתקיימות על התפר שבין רישום לציור והן נעשו במגוון של טכניקות תוך כדי חיפוש אחר חומריות דחוסה שמדברת מצבורים...

שרון תובל
כהמשך למחקרה האמנותי בשנים האחרונות, מעמיקה רותם תמיר בתערוכה זו בניסיון להבין את מעמדה המאתגר שבין היותה אישה, אמנית, אשת אקדמיה ויוצרת בחברה האמריקאית לבין השתייכותה למורשת היהודית הצפון-אפריקאית של עיסוק במלאכות יד (craft) כפעולה קיומית. היכן מתחילה פעולתה האישית והיכן צף הידע המושרש? כיצד נולד...

רחל פרליבטר
אני מבקשת לעמוד על קו עדין ודק כקול דממה דקה, הנשזר בין שלוש התערוכות הנידונות כאן: התבשרות / מאיה ז''ק; החדר הפועם / טל אמיתי לביא; ימים לבנים / ליאור גריידי; אוצרת רווית הררי.

פריד אבו שקרה
האמנות, ובמיוחד האמנות הפלסטית, היא חומר מחקר לא שגרתי בהקשרים החברתיים והפוליטיים. ואולם כיום אנו עדים למגמות לא קונבנציונליות בלימודי התרבות, שמאמצות את הניתוח התרבותי כמתודולוגיה מדעית המבוססת על חקר הסביבה התרבותית של התופעות הפוליטיות והחברתיות. הצורך בניתוח כזה בולט במיוחד במקרה של האמנות הפלסטית...

אבנר בן-זקן
מאז שחר הציוויליזציה האנושית, האלים ריתקו את הדמיון האמנותי. בציורי מערות, בני אדם פרהיסטוריים תיארו את יחסיהם עם הטבע, ציירו בעלי חיים כסמלים תרבותיים והעלו אותם לדרגת אלים. מיתולוגיות עתיקות ודתות פגאניות המחישו אלוהויות באמצעות סמלים המשקפים את הקשר של האנושות לטבע, והקנו לתמונות אלו את כוחם של...
No posts found
גליון 1

צביקה לחמן
באוקטובר 2023 , התחלתי לרשום ולצייר מידי יום. תחילה כאחוז בולמוס, כדי לקיים רצף כלשהו. חלקי מראות, שאותם עיבדתי בפסטל , פחם, עט, עיפרון ומחיקות, בדרך כלל על דפים של פנקסי רישום, הצטברו ליומן מתמשך. הפנים האנושיות, הן הססמוגרף שלי. אבל מאז אוקטובר 7, החזרה אל מופעיה של הדמות האנושית להרף עין ולאור...

צביקה לחמן
היום ה-248
נדרשו לי 126 ימים לחזור לחומר. מהו פסל לעומת מציאות שבה מעשי זוועה שוללים מהאדם את
זהותו כבן-אנוש? לכאורה, דבר לא השתנה. אותו הר שמתרחק ככל שאני מתקרב, חוזר ועומד בפני
כ"ראש" שאני מנסה לתת בו סימנים. אבל מה קורה כשהעולם סביבך נחרב, אסון ממוטט את
הבית ותווי הפנים נמחקים? ...

חביבה פדיה
הזמן הריק, ההומוגני, האינדפרנטי - הוא הזמן שהמיתוס בא ועיבד לזמן מאופיין, זמן היקפי, זמן מחזורי, זמן מלא, בו הטמפורלי בא במגע עם הנצחי, זמן בו מאופיינים קודש וחול; זמנים חריפים של התגלויות ואקסטזות לעיתים באו ותבעו את ההכרח לרוטינה, לשיגרה מבורכת, ליום יום שיש בו חסד. חסד החולין.
הזמן ההומוגני...

חביבה פדיה
כמובן כל מי שרואה את עבודתה, תוהה על כיצד היא נראתה לפני ומ-האירוע שחצה את הקו. זוהי אולי אחת הפעמים היחידות שאני כן אלך למקום של המיסטיקה, ואני אגיד שהנטייה הטבעית שלי היא לראות את זה כאילו שמישהו זוכר את העתיד. אני יודעת שזה מאוד לא מקובל אבל אם הייתי כותבת עליה מאמר אז הייתי קוראת לו בשם 'זיכרון...

איליה קריינס
הפרויקט "עיר ביניים" מייצג שיטוט פוטאי בעיר מרכז-אירופאית לא קיימת והזיכרון שלה, בדגש על העקבות הנעלמים של העולמות היהודים והקומוניסטים שפעם שגשגו בה וכרגע הינם רק רוחות רפאים, לאחר השינויים הגלובליים של המאה ה-20.
הפרויקט משלב כמה מדיומים- אנימציה, ספרי אמן ודפים גרפיים- ועשוי כולו בטכניקה ניסיונית...

עדן מנדספלור
תבליט נייר בממדים של שבעה על שלושה מטרים, עשוי מסיבי קליפות הענפים של עץ התות נייר על פי המסורת היפנית "Kozo". מקצב הפיזור של הסיבים בעבודה זו נערך בטכניקה ששמה ״נייר דרקונים״.
במרכז הנייר הפנורמי נמצא בלט של תנין יאור בגודל אמתי, אותו פיסלתי תחילה בחמר לכדי צורה סימבולית, החלטית, ומפורטת במנעד...

איליה קריינס
"ההגדה הסובייטית" - הוא פרויקט ספר אמן (הנמצא בתהליך עבודה) שמנסה לייצר פרשנות מחודשת להגדה של פסח ולייצר פורטרט פואטי של הקהילה היהודית בברית המועצות במאה הקודמת. ההגדה מצוירת מחדש
על מצע של ההגדה הדו - לשונית משנות ה 80 של משרד הקליטה, שרבים מהקהילה הרוסית גדלו עליה.
ההגדה החדשה מחפשת מתח,...

דפנה אנגלנדר
הגישה שלי היא פנומנולוגית - בעבודותי אני חוקרת את מבנה התפיסה ולא את מבנה האובייקט, בנסיון לבטא את התנאים והמנגנונים המאפשרים לעולם להופיע בתוך החוויה האישית.

יגאל פדידה
הסגנון האמנותי והטרנספורמטיבי של פדידה התגבש כאשר החל לשלב אותיות וקליגרפיה לצד חומרים מעולם הבנייה, החיבור בין האותיות והזפת, הצבעים התעשייתיים, ברזל, עץ וזכוכית מדגיש את המתח שבין העולם הפיזי לרוחני.
לתפיסתו של פדידה, תהליך היצירה הוא המשך ישיר לבריאת העולם. "כפי שהבורא יצר ובנה את עולמו",...
No posts found