הע׳אזל הזה נכתב בהשראת הספר דינא דגרמי מאת הרמב”ן, שבו מתעסק הרמב”ן בהיזק לא ישיר, כגון מי שמציג צרור כסף ששייך לחבירו לגזלן ידוע. הרמב”ן טוען שגרמי אסור מהתורה, ובכך מגלה את דעתו הנועזת שיש חשיבות מרחיקה-לכת ובלתי-דוהה אפילו בקשרים המסובכים והעקיפים שלנו. הגאזל משלב דימויים מסוגיות גרמי וטקס קבלי שנקרא ייחוד חוטם-פה כדי להתמודד עם הדחיפות המוסרית העולה מגישת הרמב”ן. שירת הע׳זאל (בערבית: غزل, תעתיק: ע’זַל) היא צורת שירה לירית מסורתית שמקורה בפרסית וערבית, העוסקת בכמיהה ואהבה בלתי מושגת, לרוב עם מבנה קבוע של בתים זוגיים וחריזה חוזרת, ולעיתים נושאת משמעות מיסטית וסופית.
שיר ע׳אזל על דינא דגרמי מאת הרמבם
אַל תַּרְאֶה לִי מַטְבֵּעַ חָסֵר עַתָּה
עִם כַּסְפְּךָ הַצָּרוּף לִי דַּבֵּר עַתָּה
הִשְׁתַּטַּחְתִּי בִּמְעָרַת הַמִּלִּים בַּחֲצוֹת
מָה אֶקְרָא בְּלִי יָרֵחַ אוֹ נֵר עַתָּה?
בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה לֹא מִתּוֹךְ גַּאֲוָה
אַךְ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל יֵּאוּשׁ הוּא עוֹבֵר עַתָּה
כָּל קֶשֶׁר מַזִּיק וְכָל גָּדֵר נִפְרֶצֶת
מַסְפִּיק שְׂעִירִים יֵשׁ לְכַפֵּר עַתָּה?
קְשׁוּרִים בְּנַפְשָׁם עַד שֶׁשָּׁכַחְנוּ שְׁמוֹתָם
כְּעֻובָּר לְאִמּוֹ נְזַמֵּר עַתָּה
