עיוני
סַבָּא שֶׁלִּי, קוֹרֵא לִי סָאדִיק
אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו לַמְרוֹת שֶׁהוּא כְּבָר לֹא זוֹכֵר
מִי אֲנִי
אִמָּא שֶׁלִּי, קוֹרֵאת לִי עָיוּנִי
מִשְׁפָּחָה זֶה הֲכִי חָשׁוּב
וַאֲנִי –
סַבְתָּא שֶׁלִּי, קוֹרֵאת לִי עָאמְרִי
שׁוֹאֶלֶת מֶה לְבַשֵּׁל כְּשֶׁאֲנִי בָּא לְבַקֵּר כִּי הִיא זוֹכֶרֶת שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה עִנְיָן
אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַשֶּׂכְוִי הִיא צוֹחֶקֶת
אַבָּא שֶׁלִּי –
הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲרִיבָה וְהִנֵּה כְּבָר לַיְלָה וַאֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת בַּשְּׁוָקִים
מְבַקֶּשֶׁת וְלֹא רוֹאֶה הַכֹּל חָשׂוֹךְ לִי מִדַּי
בְּבֵית אִמִּי הִיא אָמְרָה שֶׁבַּלַּיְלָה כֻּלָּנוּ שָׁוִים –
הַחֹשֶׁךְ מְכַסֶּה עַל הַכְּתָמִים שֶׁיֵּשׁ לִי בְּבִגְדִי הַלָּבָן
נִזְהָר וְעוֹלֶה בְּיִרְאָה עַל הַמִּזְבֵּחַ
כֻּלָּם רְאוּ לִי וַאֲנִי מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם
מִסְתַּכֵּל סָבִיב וְרוֹאֶה רַק אֲנָשִׁים עִוְּרִים בְּכָל מָקוֹם
עֵינֵי לִבִּי בּוֹכוֹת וְרַק הֵם רוֹאִים
כיס זמן
אַתָּה דּוֹחֵף לִי אֶצְבָּעוֹת לְתוֹךְ הַכִּיס וּמְנַסֶּה לְהַרְחִיב
אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת הַזְּמַן הַחוֹלֵף בִּפְנִים וְיוֹדַעַת שֶׁהַכִּיס נוֹצַר בִּזְכוּת הָאֶצְבָּעוֹת
הָאִצְבּוּעַ שֶׁלְּךָ מַגְדִּיר אֶת הַכִּיס וְהַכִּיס תּוֹחֵם אֶת הָאֶצְבָּעוֹת
כִּיס הַזְּמַן הוּא חַלּוֹן אֲוִיר
כְּמוֹ אֹהֶל לְהִתְקַיֵּם בּוֹ כְּחֹם הַיּוֹם, מָלוֹן בּוֹ תִּפְגְּעִי בִּי
אַתָּה נִצָּב עָלַי וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתֹּאכַל
קְצָת תֹּאכַל אוֹתִי אִתִּי אִתָּנוּ אַל תֵּלֵךְ
אֲנִי מֻכֵּה בְּזַלְעֲפוֹת רָעָב מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר
הָרָעָב הַזֶּה שׁוֹנֶה מִן הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה
אֲנַחְנוּ בְּחֹדֶשׁ שֶׁל צוֹם כֻּלָּנוּ רְעֵבִים אֲבָל אֲנִי גַּם בַּת שֶׁל נָבִיא
עוּרִי כְּתַנּוּר נִכְמַר לִבִּי עָלָיו וְעַל אַבָּא שֶׁלִּי
שֶׁצִּוָּנוּ בְּמִצְוֹתָיו שֶׁל מַכְנִיס אוֹרְחִים
לֹא בַּת סְדוֹם אֲנִי לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת גַּם אוֹתָם
בּוֹא, הַלְּחָיַיִם שֶׁלִּי עֲבוּרְךָ, מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף
אֶהְיֶה לְךָ כְּלֶחִי אָתוֹן תַּכֶּה בִּי וְקַח מְעַט מַיִם רְחֹץ רַגְלֶיךָ
אָלוּשׁ וְאֶעֱשֶׂה וְתָלוּשׁ אוֹתִי גַּם תַּעֲשִׂי לִי
נְמַהֵר וְנֵשֵׁב בְּנַחַת תַּחַת הָעֵץ וְנֹאכַל
חֶמְאָה וּבָשָׂר עַד הַבֹּקֶר, כִּיס הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ עוֹד מְעַט נִגְמַר
