עלילת עבודת הוידאו ” 8″ עוסקת במכלול סצנות בדיוניות, המצולמות בפועל בשני מרחבים בקיבוץ שער העמקים.
במרחב הראשון, המתרחש בצריף ישן מראשית ימי המקום, מופיעה דמות נשית בעלת נראות עכשווית (להלן “חברת קיבוץ”) המפעילה רדיו עתיק, משוטטת בין תדריו ומחפשת תחנת שמע פעילה – מוטיב אשר הופך להיות יסוד מארגן ביצירה ומסמן מעבר מסצנה לסצנה.
במרחב השני, המתרחש בחווה חקלאית בקיבוץ, מופיעה דמות אישה לבושת שחורים מכף רגל ועד ראש (להלן “האישה האיראנית”), המחלצת מתוך האדמה גוף שחור שזהותו לא ברורה. מהלך סמלי זה מביא עימו התפתחויות סיפוריות בהן, בין היתר, מופיעות דמויות נוספות הלוקחות חלק במקבץ פעולות טקסיות לא מוכרות, הקורות בשדה ערפילי וחלומי. ככל שעלילת היצירה מתפתחת, מתברר לצופה כי שתי הדמויות הנשיות ביצירה מגולמות על ידי אישה אחת (אני), שדמויות המשנה הינן בני משפחתה וכמו כן כי הגוף השחור אותו שלפה מהאדמה הינו צלמית דמותה, החוזרת בסופו של דבר אל מקומה.
בנוסף, ביצירת הוידאו מופיעים קטעים המצולמים בטכניקת ה- Stop Motion וקטעי סאונד שונים, חלקם ממסורת התרבות האיראנית, התומכים ברעיון הבדיוני של היצירה כולה ומוסיפים לו גוון חושי ורב תחומי.
