תבליט נייר בממדים של שבעה על שלושה מטרים, עשוי מסיבי קליפות הענפים של עץ התות נייר על פי המסורת היפנית “Kozo”. מקצב הפיזור של הסיבים בעבודה זו נערך בטכניקה ששמה ״נייר דרקונים״.
במרכז הנייר הפנורמי נמצא בלט של תנין יאור בגודל אמתי, אותו פיסלתי תחילה בחמר לכדי צורה סימבולית, החלטית, ומפורטת במנעד הטקסטורות.
מתוך עשיית העבודה התבהרו הרגשות על הטרנספורמציה ממפלצת, למלאך, מעור, לאור, וגם להיפך.
נוספת היא תנועת הקהל בחלל שמרטיטה את הנייר הדק הרגיש, ככה שלפעמים נאסף גל של השפעה והתנין נראה שט על פני המים, באותה עת שהוא אותו נשל של עצמו.
כחלק בלתי נפרד מהעבודה, אני מצרפת את השיר “שירת התנינים” של אבות ישורון.
שִׁירַת הַתַּנִּינִים
הִיא בָּאָה מִבִּפְנִים
מִתֹּךְ הַלֵּב
שֶׁל הַחַיָּה שֶׁהֵם
טָרְפֻ.
ח כסלו תשמד, 14 נובמבר 1983. אמון (9).
