בשמש אין נגיעה / אפור השמים / רעשי סערה

מיכל פרי

עץ החיים, יגאל פדידה

בשמש אין נגיעה 

 

פַסֵּי אוֹר נִמְתָּחִים לְאֹרֶךְ גַּג הָרְעָפִים הָרָטֹב, בֹהַק צָהֹב נוֹגֵעַ 

בְּעַלְעַלִּי עֵץ הַצֶּאֱלוֹן הַמְּסֻדָּרִים כְּגִבְעוֹלֵי שִׁבֳּלִים אֲצִילִים הַפּוֹרְשִׂים 

אֶת חָסוּתָם. הַשֶּׁמֶשׁ מְלַוָּה אוֹתִי בִּתְנוּעָתָהּ מַעְלָה, אוֹרָהּ מִתְפַּשֵּׁט 

בַּמֶּרְחָבִים. אֲנִי  נוֹשֶׁמֶת אֶת הַתְּנוּעָה הַמִּתְדַּפֶּקֶת בַּחַלּוֹן, 

נְשִׁיבַת הָרוּחַ בֶּעָלִים מְלַטֶּפֶת אֶת מַבָּטִי. 

בָּאוֹר הַזּוֹהֵר מִתְגַּלֶּה הַיָּרֹק שֶׁבְּעָלִים. 

 

אֲנִי מַשִּׁילָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת אֶל תּוֹךְ עַרְפֶל זְמַן שֶׁנָּמוֹג.

 

בַּשֶּׁמֶשׁ אֵין נְגִיעָה.

 

דְּמָמָה הוֹפֶכֶת לְבַיִת, יַגִּיעַ הָרֶגַע בּוֹ לֹא אֶחֱשֹׁשׁ לָצֵאת מִכָּאן. 

הֵיכָן שֶׁרָצִיתִי לִקְרֹא לָרוּחַ שֶׁתָּבוֹא וְתַעֲטֹף אוֹתִי בִּסְעָרָה, 

לְהִסְתַּחְרֵר בְּמֶרְכָּזָהּ.

תְּפִלָּה מְדַמֶּמֶת בִּי, אֲנִי מִתְבַּקֶּשֶׁת לְהַתִּיר אֶת הַקְּשָׁרִים הָאוֹחֲזִים 

אוֹתִי לָאֲדָמָה. בְּרֹאשִׁי קוֹלוֹת נְגִינָה, פִּצְפּוּצִים, חֲבָטוֹת ,קְרִיאוֹת, 

תְּחִנּוֹת, רְחִישׁוֹת, יְלָלוֹת. עָצְמַת קוֹל הַמֵּיתָרִים הַנִּפְרָטִים בּוֹקַעַת 

מִתּוֹךְ הַהֵד הַחוֹזֵר.

 

הָרֵיק בּוֹ אֲנִי.

 

טֵרוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם הַמִּתְגַּלְגֵּל לְסוֹפוֹ וְהוֹפֵךְ לַפַּחַד שֶׁלִּי.

 

הַשָּׁמַיִם מַחְלִיפִים אֶת לְבוּשָׁם לִתְכֵלֶת בָּהִיר

 

כַּדּוּר אֵשׁ בּוֹהֵק מִשְׁתַּקֵּף מֵהַחַלּוֹן מֵאִיר בְּעָצְמָה, 

לְסֵרוּגִין מִסְתַּתֵּר וְנִגְלֶה מֵאֲחוֹרֵי עָנָן שָׁחֹר.

 

יוֹם יוֹם הַבְּרִיאָה מְשַׁנָּה אֶת פָּנֶיהָ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר.

 

רַעַשׁ מָטוֹס נוֹחֵת מִתְעַרְבֵּל בַּשֶּׁקֶט, אוֹרוֹתָיו מְהַבְהֲבִים.

תְּנוּעָה קַלָּה נִרְאֵית בְּעָלִים הַנִּשְׁטָפִים בְּזֹהַר דַּק. 

קָרִיר בַּחֶדֶר הַחַי בִּצְבָעָיו הַסַּסְגּוֹנִיִּים.

 

צֵל הַמָּוֶת אֵינוֹ מֵסִיר אֶת מַבָּטוֹ 

עַד שֶׁיַּלָּפוֹת בְּמַלְתְּעוֹתָיו אֶת הַבָּשָׂר הָרַךְ הַחַי.

 

אפור השמים

 

אָפֹר הַשָּׁמַיִם מִתְחַלֵּף לְכָחֹל, הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה שְׁקֵטָה. אוֹר כָּתֹם נִפְרַשׂ בְּפַאֲתֵי מִזְרָח, מִתְפַּשֵּׁט וּמֻקְרָן מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים הַמְפֻזָּרִים. מַשַּׁב רוּחַ חֲרִישִׁי מֵנִיעַ אֶת הָאֲוִיר, צִפּוֹרִים מַתְחִילוֹת לְפַזֵּר אֶת צִיּוּצֵיהֶן הַדְּקִיקִים. הַטֶּבַע מֵבִיא לְהִתְעוֹרְרוּת הָרְחוֹב וְאִתּוֹ רְעָשָׁיו: חֲבָטוֹת, רַעֲשֵׁי מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת. 

 

צֵל שֶׁל צִפּוֹר בּוֹדְדָה הַמְּדַלֶּגֶת בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים

חוֹלֵף בַּחַלּוֹן.

 

רעשי סערה

 

רַעֲשֵׁי סְעָרָה עוֹטְפִים וּמַכִּים עַל קִירוֹת הַבַּיִת

הַיּוֹם מַתְחִיל לְהִתְקַפֵּל אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה. 

 

אֲנִי סְגוּרָה בִּתְנוּחַת עֻבָּר בְּתוֹךְ עַצְמִי. 

 

רְעָמִים מִתְנַפְּצִים פּוֹגְעִים בִּירִיעַת הָרָקִיעַ, 

רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת מַרְעִידוֹת גּוּשֵׁי עָלִים 

הַנּוֹשְׁרִים מֵהָעֲנָפִים וּמְצִיפִים אֶת הֶחָצֵר, 

עֲנָפִים שְׁבוּרִים מְפֻזָּרִים,

חֲתוּלוֹת מְיַלְּלוֹת בְּפִרְצֵי זְעָקוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם 

הַקְּפוּאִים הַמְּכֻסִּים בַּעֲנָנִים כְּבֵדִים.

 

מַעֲטֶה אֲדַמְדַּם מִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, 

וּמְמַלֵּא אֶת הַמֶּרְחָב בְּאַרְגָּמָן זֹהֵר.

 

אֵין רַחֲמִים בַּמָּוֶת. 

 

עֵירֻמִּים אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים לַאֲדָמָה

עֲטוּפִים בְּתַכְרִיכִים לְבָנִים. 

 

בְּתוֹךְ תְּנוּעַת הַזְּמַן, 

בְּתוֹךְ יָמִים מְדַמְּמִים,

 

לֹא יָצָאתִי וְלֹא בָּאתִי. 

מיכל פרי, משוררת וציירת, שיריה פורסמו באנתולוגיות, כתבי עת ואסופות שירה ותורגמו למספר שפות, פרסמה שלושה ספרי שירה, מתגוררת בתל אביב.

עוד ב

גיליון 2
צילום מסך 2025-02-03 ב-13.52
20241115_201757 (1)
20241225_114903 (2)

Contact us

Want to learn more about RadGreen? Fill in your details below and our team will be in touch!

Facebook
WhatsApp
LinkedIn
Pinterest
Email
X
Telegram
דילוג לתוכן
history
Sample Page