העבודות המוצגות כאן הם חלק מסדרת יצירות שלי מאז תחילת המלחמה.
במהלך קרוב לשנתיים האלה אני מחפשת לתת צורה לחוויות מתמשכות של אובדן, כאב, ותסכול ואין סוף רגעים של תדהמה, כל פעם מכיוון אחר.
אנחנו סופרים, סופרים ימים, חטופים, עקורים, פצועים, מתים – אצלינו, אצל שכנינו, באיזה המתנה חונקת, מתמשכת. חלק מהיצירות שלי עסוקות בלספור.
הדימויים נולדים תוך כדי תהליך עבודה שלעיתים מתחיל מכמה מילים, או תחושות.
סימבול הורד משמעותי עבורי , בהשפעת שירה סופית טורקית, הורד מכוון אותי לחיפוש אחרי מיכל צורני ויופי, לחיפוש אחרי “grace”
***
